יום שלישי, 4 ביולי 2017

שטיפת מוח / התערוכה

לפני שבועיים נפתחה תערוכה בנושא "המוח" בגלריה בעפרה. את התערוכה יזמו והקימו תלמידי בית הספר 'דעת' למחוננים ומצטיינים שבעפרה. התערוכה היא חלק מסדרה של תערוכות בנושאים מדעיים שנועדה להאהיב את לימודי המדעים וללמד את התלמידים מדעים בדרכים חוויתיות ואינטראקטיביות. התערוכה הוקמה במסגרת תכנית "אחריות אזורית", תכנית בה התלמידים לוקחים אחריות ומקדמים נושא, אותו חקרו ובחרו לקדם, לטובת הקהילה.

אתם מוזמנים לצאת איתנו לסיור בתערוכה ולהתרשם מהמיצגים.


נתחיל?

הדבר הראשון (כמעט) שתתקלו בו בתערוכה, הוא המדרגות. על גבי המדרגות, הכינו התלמידים שלטים עם שמות של בעלי חיים. בעלי החיים מדורגים על פי האינטליגנציה שלהם - ככל שעולים במדרגות עולה רמת האינטליגנציה. בנוסף לשמו ולתמונתו של בעל החיים, על כל מדרגה תוכלו לראות תכונה או עובדה מעניינת שיכולה לרמז על רמת האינטליגנציה של אותו בעל החיים.


אגב, למיין את בעלי החיים על פי אינטליגנציות זו מלאכה די מורכבת. הרי אין אף מבחן שיכולים לבצע כל בעלי החיים. אם בכל זאת אתם רוצים קצת להבין את השיקולים - תוכלו לקרוא כאן פוסט מורחב בנושא

אם כבר התחלתם לעלות במדרגות - תוכלו לראות לאורך הקירות חידות שונות שיצרו בנות דעת. חלק מהחידות חדשות אולם ניתן להבחין גם בחידה עתיקה מאד - חידת הכרוב, העז והזאב. עוד קצת על החידה המיוחדת הזאת תוכלו לקרוא כאן>>>

ולעיקר התערוכה: 

בתערוכה תוכלו לראות את כל המבנה והתפקוד של המוח: החל מהמבנה הכללי של המוח ועד לרמת הסינפסה. 



בשלב הראשון - התבוננו במראה: האם תוכלו להעריך את רמת האינטליגנציה על פי הסתכלות במראה? בעבר שלטו תיאוריות שטוענות שניתן להעריך את מנת המשכל (IQ) על פי הקף הגולגולת  / גודל הראש וגם כיום קשה לומר שהתיאוריה מופרכת לחלוטין. תוכלו לקרוא עוד קצת על הנושא כאן>>>

בשלב השני - התבוננו על המוח. בתוך הצנצנת מונח מוח אמיתי (איכסססס....) של כבש. ניתן לזהות שתי ההמיספירות של המוח הגדול, את המוח הקטן ואת גזע המוח. בפוסטר שמצורף למיצג עשינו שימוש במציאות רבודה (AR) אולם גם אם פספסתם את התערוכה תוכלו לצפות במציאות הרבודה כאן. זה מצריך כמה שלבים קצרים ולא ממש מתאים לטכנופובים אבל שווה לנסות. בשימוש במציאות הרבודה תוכלו לראות בתחתית המוח שקיק קטן תלוי, בלוטת ההיפופיזה, שאחראית על ויסות המערכת ההורמונלית (האנדוקרינית) שלנו. 

בשלב השלישי - תוכלו לראות את חתך המוח. בחתך תוכלו להבחין במעט יותר פרטים ולראות גם את המערכת הלימבית האחראית על הרגשות. נוכל גם להתייחס לאונות שונות בתוך ההמיספירות של המוח הגדול. ועוד טיפה על האונות תוכלו לקרוא כאן>>>

בשלב הרביעי - נוכל לראות את תא העצב, הנוירון. הנוירון הוא היחידה התפקודית הקטנה של המוח. הוא מורכב משלושה חלקים עיקריים: הדנדריט, גוף התא והאקסון. הדנדריט - קולט את המידע מתאים אחרים או מהסביבה. המידע עובר עיבוד בגוף התא ומשם נשלחים אותות, על פי הצורך, אל האקסון. מהאקסון עובר המידע אל תאים אחרים או אל השרירים. 
אני לא בטוח שאצליח להעביר לכם את מה שהפסדתם בצורה מלאה אולם זה היה נראה בערך כך: 


הכתמים הכהים הם גופי התא, הגרעינים של הנוירונים. מהם שלוחים המוני דנדריטים ואקסונים שיוצרים קשרים רבים בין התאים. הקשר בין תא לתא, המפגש בין אקסון של נוירון אחד ובין דנדריט של הנוירון השני נקרא סינפסה. בשלב החמישי - הרחבנו על הסינפסה. 

השלב החמישי - הסינפסה. בחלק הזה, תוכלו לראות את הדגם של הסינפסה שבנו התלמידים. התלמידים גם יצרו סרטון בנושא הסינפסה שמשלב סטופ מושיין (Stop motion) עם משחק. כאן תוכלו לצפות בסרטון המלא

המיצג הבא עסק בזיכרון. ההשוואה בין הזיכרון של המחשב, אותו אנו מסוגלים לכמת, נותנת לנו פורפורציות על המוח האנושי. אז מה אתם אומרים - למי יש כמות גדולה יותר של זיכרון: לנו או למכשיר הסלולרי שלנו? 



ואיך אפשר לסגור את נושא המבנה והתפקוד של המוח מבלי לחלק את המוח הגדול לשתי המיספירות: ההמיספירה הימנית וההמיספירה השמאלית. ההמיספירה הימנית אחראית על התפקוד של צד שמאל של הגוף וההמיספירה השמאלית אחראית על צד ימין של הגוף. בנוסף להבדל הטכני הזה, ההמיספירות חושבות בצורה שונה: ההמיספירה הימנית חושבת ומדמיינת, יוצרת ומתארת, רגישה ומתרגשת, אינטואיטיבית ואסוציאטיבית, ההמיספירה השמאלית היא מנתחת ומארגנת, ממיינת ומחשבת, משווה ומתכננת. 
המבקרים בתערוכה, התבקשו למיין כרטיסיות על פי ההמיספירה המתאימה. בנוסף, ביקשו מנעה להדגים לנו תרגיל שמפעיל את שתי ההמיספירות גם יחד: הליכה בהצלבה כאשר ברך ימין נוגעת במרפק שמאל ולהפך. תודה נעה!


מעניין לציין שמי שהמציא את החלוקה המושלמת בין תפקוד המוח השמאלי והימני הלא הוא... המוח השמאלי! כמובן שאילו היינו שואלים את המוח הימני לדעתו הוא היה טוען שהכל עובד בהרמוניה מופלאה ללא חלוקה ברורה ומגבילה בין המוח הימני ובין המוח השמאלי. כמו בהרבה דברים - גם כאן האמת נמצאת כנראה אי שם באמצע... 

לאחר שלמדנו על מבנה ותפקוד - עוברת התערוכה לעסוק במצבים בהם הדברים אינם עובדים כשורה. בקטגוריה זאת התייחסנו לכמה הפרעות ותקלות: 

1. מוות מוחי - הרב יעקב פלג הכין לנו קטע מידע מעניין, אותו עיצבו התלמידים כשו"ת ווטסאפ. בשו"ת תוכלו לקרוא על התהליך אותו עברו הפוסקים בדרך להכרה במוות המוחי ועל ההשלכות ההלכתיות, כמו גם החוקיות, הנובעות מדיונים הלכתיים אלו. הרב יעקב - תודה! 



2. אלצהיימר - לאחר הסבר קצר על המחלה - התבקשו המבקרים "לשחק" בשלושה משחקים: 
                                 
                          א. משחק הזיכרון - מרימים אקראית 3 כרטיסים עם שמות של עצמים וחפצים שונים. יש לזכור את                                     הכרטיסים עד לסוף הביקור. 
                          ב. התמצאות במרחב - המבקר התבקש לאתר את מקום המצאו על גבי הגלובוס (קל) או על גבי מפת                                   עפרה (מעט יותר קשה). חלק מחולי האלצהיימר אפילו לא ידעו באיזו מדינה בעולם הם חיים כרגע. 
                          ג. אחת המשימות המסובכות לחולי אלצהיימר, היא ציור של שעון המורה על השעה 11:10. עוד על                                     מבחן השעון תוכלו לקרוא כאן>>>  

3. אירוע מוחי - במיצג זה, הודגמה זרימת הדם במוח באמצעות כדורים וצינורות. הרעיון היה לבטא זרימה תקינה, מצב של חסימה בזרימה (שבץ איסכמי) ומצב של פיצוץ של הצנרת (שבץ המורגי). 


כדי לדמות את החסימה (שבץ איסכמי) השתמשנו במנוע סרוו שנפתח ונסגר לסירוגין: תוקע את הכדור ולאחר מכן מאפשר מעבר על מנת שהמתקן יוכל להמשיך להיות פעיל גם עבור המבקר הבא. 


4. הפרעות קשב וריכוז - על מנת להמחיש את נושא הפרעות הקשב והריכוז עבור אלו שלא חוו את הנושא באופן אישי, הקימו התלמידים חדר סימולציה. בחדר הסימולציה מגבירים התלמידים את הגירויים כך שגם מי שאינו סובל מהפרעות קשב וריכוז, יתקשה להתרכז. במצב הזה, הנבדק צריך לעשות מבחן שבודק קשב וריכוז. המבחן אינו דורש ידע קודם או זיכרון: כל התשובות בפני הנבדק והוא רק נדרש קצת להתרכז ולענות...



כאשר המאוורר והפרוז'קטור נדלקים ונכבים באופן אקראי, הנבדק מתקשה להתרכז ואולי מקבל מעט מושג לגבי מה עוברים בעלי קשיי קשב וריכוז כאשר מישהו גורר על ידם כסא למשל...

עוד קצת על העבודה הטכנית של חדר ההפרעות תוכלו לקרוא כאן>>> 

ולסיום - ה MRI:

בתערוכה הוצב דגם של MRI בגודל מלא. המטרה של הדגם היא לתת את התחושה הקלסטרופובית שחווה הנבדק. הרעיון הוא לתת לנבדק גם לשמוע את הקולות ולהכניס אותו לאווירת הבדיקה.



מתוך הבנת חוסר הנעימות, החליטו חלק מהתלמידות ליצור וליזום מודלים מוקטנים של MRI מותאם לילדים, אך לא רק: כמעט כל מי שראה את הדגמים אמר שללא ספק היה מעדיף להיבדק במכשיר מעוצב על פני המכשירים הקלאסיים.


המחקרים מראים שמכשירים מעוצבים מעלים את הסיכוי לסיים את הבדיקה, ללא טשטוש וללא הרדמה ומעלים את הסיכוי לסיים את הבדיקה מבלי להזדקק לבדיקה חוזרת.

ולסיום - אין תחליף לביקור בתערוכה אבל אנו מקווים שהצלחנו להעביר חלק מן החווייה..






עדכון: הוספנו אופציה של סיור וירטואלי - מוזמנים להיכנס ולהתרשם...




.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

התגובה תפורסם לאחר אישור המערכת.

קוראים